א. ברטוק

אחת שיחות הטלפון הקשות ביותר שניהלתי בחיים שלי הייתה כאשר נאלצתי להתקשר לאבא שלי כדי להודיע לו שהוא סובל מסרטן הערמונית. זה היה בחודש מאי לשנת . שנינו היינו מפוחדים וחרדים לגבי בחירת הטיפול הכי טוב. כמו כן, ה- 9,000מילים (כ 14,500 קילומטרים) שהפרידו בינינו לא סייעו לתהליך קבלת ההחלטה. בתור מתמחה בכיר דאז בתחום האורולוגיה במדינת המוצא שלי, הרגשתי שאני צריך לבחון את כל אופציות הטיפול בהרחבה. אחרי שיחות ארוכות עם אורולוגים שונים (עמיתים וחברים למשפחה), מצאתי את הפתרון הכי טוב לבעיה: כריתה לפרוסקופית רובוטית של הערמונית. טכניקה כירורגית חדשה זו מאפשרת הסרת הערמונית ללא כאבים, איבוד ליטרים של דם, תהליך שיקום ארוך והרבה תוצאות לוואי משמעותיות (אי נקיטת שתן ואין אונות) הכרוכות בכריתת הערמונית בניתוח פתוח. טיפול נוסף, הטיפול בקרינה, הותיר את הערמונית במקום אך סגר את הדלת של אופציות כירורגיות, מה גם שטיפול זה עלול לגרום סיבוכים משמעותיים. כמו כן, הרגשנו כי מדידת האנטיגן הספציפי לערמונית () לאחר הניתוח הייתה חשוב לאבא שלי על מנת לפסול חזרתה של המחלה בעתיד. הצגתי את המידע בפני אבא שלי ודנו בנושא מספר שעות. הוא החליט על ביצוע כריתה רובוטית של הערמונית. האתגר הבא היה למצוא מנתח מנוסה בהליך חדשני זה. עם הידע והניסיון שצבר בעקבות ביצוע מספר רב מאוד של ניתוחים בארה"ב, נראה לנו כי ד"ר סמאדי היה המנתח המתאים.יצרתי קשר עם ד"ר סמאדי ומסרתי לו את כל האינפורמציה הרלוונטית ושמחתי מאוד כשהסכים לטפל באבא שלי.קבענו מועד לניתוח והתחלנו בסידורים הדרושים לניתוח מטופל מחו"ל בבית החולים הפרסביטריאני המסופח לאוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק (Columbia Presbyterian Hospital). לאורך תקופת ההכנות,גם ד"ר סמאדי וגם המרכז הבינלאומי של קולומביה היו זמינים לענות על ולהתייחס לכל השאלות והחששות שלנו. ביום הניתוח, אבא שלי התרשם מהטכנולוגיה בחדר הניתוח וממהירות התחלת ההרדמה. לאחר הניתוח, הוא הרגיש בנוח בחדר ההתאוששות ושוחרר הביתה למחרת. צנתר השתן הוסר כעבור שבוע ימים. ביום העשירי לאחר הניתוח, אבא שלי יצא לבד לטורניר גביע ארצות הברית הפתוח וביום ה- הוא טס בחזרה לרומניה בטיסה טרנסאטלנטית. חודש וחודשיים לאחר הניתוח, האנטיגן הספציפי לערמונית () אצלו עמד על והבעיות המינימאליות בשליטה במתן השתן הולכות ומשתפרות בעזרת תרגילי קיגל. אנו מודים בלי סוף לד"ר סמאדי על הטיפול. הן יכולותיו בתור מנתח והן גישתו והתנהגותו עם החולים עשו את כל ההבדל. נ.ב.חמותי ראתה את בעלה עובר ניתוח כריתת ערמונית פתוח מכאיב; היא נדהמה לחלוטין מהמהירות האדירה של ההתאוששות מההליך הרובוטי.א. ברטוק, רומניה